גמרא
פירוש
אַמַּתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת תְּנָא מִינֵּיהּ אַרְבָּעִים זִימְנִין כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ר״א אמר דאמרו עדים עכשיו מת פי׳ היום מת עכשיו גירשה מיתה ליכא לברורי פי׳ אם אמרו טבע בים או אכלו ארי אין אנו יכולים לברר הדברים הלכך לכתחלה לא תנשא מיד דהא צריכה להמתין שלשה חדשים ואם נשאת לא תצא כרבנן וכשנשאת לאחד מעידיה. גירושין איכא לברורינהו דאמרי לה אי איתא דהכי הוא אחוי גיטך פי׳ ולא תנשא מיד דהא צריכה להמתין ג׳ חדשים אלא כגון שהמתינה ג׳ חדשים ונשאת ואפ״ה כיון שעדים העידו שעכשיו גירשה אמרינן לה אי איתא כדאמרת הוה לך לאחזי גיטא דבשעתא פורתא לא מהימנא למימר אירכס לי א״ו שקרא מסהדי והני דאמרו לא גירשך הם נאמנים והלכך תצא ודוקא כשאמרו עכשיו גירשך דמוכחא מילתא דמשקרי אבל אם מעידים שגירשה זה כמה ימים לא תצא כרבנן וליתא לר׳ מנחם בר״י לא במיתה ולא בגירושין והלכה כר״א דהוא בתרא: ת״ר ב׳ אומרים נתקדשה וב׳ אומרים לא נתקדשה ה״ז ל״ת ואם נשאת ל״ת מ״ש רישא ומ״ש סיפא פי׳ שאין לומר טעמא דרישא משום דאמרינן אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי איתתא (אחזקה) [בחזקת פנויה] דתרי ותרי הן ספיקא דאורייתא ובספיקא דאורייתא לא אזלינן בתר חזקה אלא הבא עליה באשם תלוי קאי אמר (ר״פ) [אביי] תרגמה בע״א. ע״א אומר נתקדשה וע״א אומר לא נתקדשה תרווייהו בפנויה קמסהדי והאי דאמר נתקדשה הו״ל חד ואין דבריו של א׳ במקום ב׳. ע״א אומר נתגרשה וע״א אומר לא נתגרשה תרווייהו באשת איש קמסהדי והאי דאמר נתגרשה הו״ל חד ואין דבריו של א׳ במקום שנים. ופי׳ לאו במוחזקת לפנינו שהיא א״א מיירי. דא״כ מה צורך להכחשת העד שאומר לא נתגרשה בלא הכחשתו נמי אינו נאמן ע״א בגירושין ואפי׳ לאביי דאמר ע״א נאמן באיסורין ואפילו באשה ה״מ לאסור כגון אשתו זינתה בע״א בפ׳ האומר [קדושין סו ע״ש] דאביי אמר ע״א נאמן בכל איסורין שבתורה ורבא אמר אין דבר שבערוה פחות משנים. ודוקא לאיסור היה אומר אביי דע״א נאמן אבל אשה שהוחזקה בא״א אין מי שיאמר שיהא ע״א נאמן לומר נתגרשה ולהוציאה מחזקת א״א דדוקא במת בעלך האמינו חכמים ע״א משום דמילתא דעבידי לגלויי לא משקרא והיא גופא דייקא ומנסבא. ומתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה מתחלתה אבל בגירושין לא מהימן. עיין בהאשה רבה. ולא מתוקמא אלא באשה הבאה ממדה״י שלא ידענו מי היא ובאים אלה השנים ומעידים עליה כי א״א היתה אלא שא׳ אומר נתגרשה ואחד אומר לא נתגרשה. והלשון מוכיח כן שאומר תרוייהו בא״א קמסהדי. דמשמע שלא הוחזקה א״א אלא על פיהם. ואע״ג דאיהי נמי אמרה א״א הייתי וגרושה אני [מ״מ] כיון שיש עדים (שהיתה) [שאומרים] שא״א היתה אינה נאמנת. ועוד שהעד מכחישה ואומר לא נתגרשת. והלכך אם נשאת תצא אבל בודאי אם נשאת תחלה על פיה כשאמרה א״א הייתי וגרושה אני ואח״כ בא העד שאוסרה שאומר לא נתגרשה לא תצא. שאין מוציאין אשה מבעלה בע״א כדרבא דאמר אין דבר שבערוה פחות מב׳. וכי היכי דבגירושין לא מתוקמא אלא באשה הבאה ממדה״י שאין לה חזקה מה היא ה״נ עדות דקידושין לא מתוקם אלא בבאה ממדה״י שלא הוחזקה מה היא. והלשון מוכיח דקאמר תרוייהו בפנויה מסהדי. דמשמע שלא הוחזקה פנויה אלא על פיהן. אבל אשה העומדת לפנינו בחזקת פנויה. ובא ע״א ואמר נתקדשה בפני פ׳ ופ׳ והלכו להן למדינת הים. אע״פ שאין עד אחר שיכחישנו. אינו נאמן לאוסרה עד שיבואו שנים כדרבא דאמר אין דבר שבערוה פחות מב׳. ולכתחלה לא תנשא. ר״א אמר לעולם תרי ותרי ואיפוך פי׳ המורה ברישא תני תצא. ובסיפא תני לא תצא. ב׳ אומרים ראינוה שנתקדשה וב׳ אומרים לא ראינוה שנתקדשה ה״ז לא תנשא. פשיטא לא ראינו אינו ראיה. ל״צ דדיירו בחצר א׳. מ״ד אי איתא דקדיש קלא אית ליה למילתא קמ״ל דעבידי אינשי דמקדשי בצנעא. ואי קשה טעמא דאמר׳ לא ראינוה שנתקדשה דלא ראינוה אינה ראיה אבל אי אמרי (בעיקר) [בבירור] דלא נתקדשה כגון דאמרו האשה או המקדש הי׳ עמנו במקום פ׳ שמעידים עדות ברורה. ה״נ דאם נשאת לא תצא. ואמאי לא תצא. תרי ותרי נינהו והבא עלי׳ באשם תלוי קאי. ואי אמרת דר״א קסבר דאפילו בתרי ותרי אמרי׳ אוקי אתתא אחזקתה. א״כ מה צורך לאפוכי במאי דתניא מפרשא שפיר גבי נתקדשה לא תצא דאוקמי׳ לה אחזקה קמייתא ופנויה הות וגבי נתגרשה תצא דמוקמינן לה אחזקתה דא״א הות. ומדלא אוקמוה הכי ש״מ דלא אמרינן תרי ותרי אוקמה אחזקתה. משום דהוי ספק תורה והבא עליה באשם תלוי קאי. תשובה. אילו העידו עדות ברורה. כגון שאמרו אנו היינו כל היום עמכם באותו חצר ולא נתפרדנו מהם כלל ולא יתכן שנתקדשה באותו היום שאילו כך גם אנחנו היינו רואים המעשה. אלא שקר אתם מעידים. אין לומר בכאן תרי ותרי נינהו. שזאת היא הזמה גמורה. כיון שאומרי׳ להם והלא עמנו הייתם יחד במקום פ׳ כל היום כלו ואנו לא ראינו. ואתם האיך ראיתם ובהזמה האמינה התורה האחרונים ובטלי עדות הראשונים והלכך טעמא דאמרי לא ראינוה דאינה ראיה דתצא ול״א אי איתא דקדיש קלא אית לה ואכתי הזמה הוא. אבל אם העידו עדות ברורה כיון דמזימים את הראשונים תנשא לכתחלה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush